הסוד המוחי שמאחורי הצילום ואיך הוא שובר את מיתוס ה-10%
- CliQ | Team
- 21 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 24 באוג׳
הקולנוע אוהב להפליג בדמיון, בסרטים כמו "לוסי" בכיכובה של סקרלט ג’והנסון, או "ללא גבולות" (Limitless), מוצגת לנו גרסה פנטסטית של המוח האנושי ככוח על עצום שרק 10% ממנו בשימוש. זו תפיסה דרמטית, מסקרנת, אך גם שגויה מיסודה.
המיתוס הזה, לא רק חוטא למדע והוא מחמיץ את הפלא שבשגרה. כי האמת היא, שגם בלי כדור פלא או גישה ליכולות-על, המוח שלכם פועל בעוצמה מלאה.
אבל מה קורה כשאנחנו מצלמים? כאן, הסיפור הופך למרתק באמת.
המיתוס והמוח
מדענים מודרניים כבר הפריכו את מיתוס ה-10% באופן חד משמעי.
סריקות מוח מתקדמות, כמו fMRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי), מראות שגם בפעילויות יומיומיות, המוח שלנו פועל במגוון רשתות מורכבות.
למעשה, המוח שלנו, שמהווה רק כ-2% ממשקל הגוף, צורך כ-20% מהאנרגיה הכוללת שלנו.
דמיינו את זה: המוח לא מנמנם ב-90% מהזמן, הוא עובד קשה באופן מתמיד!
אבל כשאנחנו מצלמים, הפעולה הזו דורשת הרבה יותר מאשר סתם תהליכים שגרתיים, היא דורשת מהמוח להתאחד לפעולה אחת, כמעין תזמורת מושלמת.
התזמורת הנוירולוגית שמאחורי התמונה
ברגע שהאצבע שלכם נוגעת בכפתור הצילום, מתחילה שרשרת קסומה של תהליכים מוחיים,
שמחברים בין הראייה, הפעולה והרגש לכדי יצירה אחת.
העין שרואה, המוח שמבין: מערכת הראייה לא רק קולטת אור וצבע, אלא גם מבצעת ניתוח עומק, קומפוזיציה ותנועה בשבריר שנייה.
במחקרים שפורסמו בכתבי עת כמו "Nature Neuroscience", הראו שקיימים מסלולים מוחיים ייעודיים לתפיסה מרחבית ולזיהוי אובייקטים.
זהו המוח שמבין את הסיפור שמאחורי הפריים, הרבה לפני שאתם מבינים אותו באופן מודע.
הידע הטכני שבזיכרון: פתיחת צמצם, מהירות תריס, רגישות ISO... כל אלה הם לא רק הגדרות במצלמה. זהו מידע שמאוחסן בזיכרון שלכם, נשלף באופן אוטומטי ומכוון את הפעולה. זהו תהליך של "מלמעלה למטה", שבו הניסיון והידע שלכם מנחים את החושים, ויוצרים שפה ייחודית בין המוח למצלמה.
הרגש שמתפרץ: מה באמת גורם לכם לבחור רגע אחד על פני רגע אחר? זה הרגש. האמיגדלה, האזור במוח האחראי על עיבוד רגשות, נכנסת לפעולה. היא מזהה חיוך כובש, מבט עצוב או נוף עוצר נשימה, ומייצרת דחף ללכוד את הרגע הזה לנצח. מחקרים בתחום מדעי המוח הרגשיים מראים קשר ישיר בין גירויים ויזואליים לבין פעילות באזורים מוחיים המעורבים ברגשות.
הקופירייטינג שמתרחש בראש: בואו נחשוב על זה לרגע. צלם מקצועי לא רק מצלם, הוא מספר סיפור. הוא מפעיל אזורים בקורטקס המצחי, שאחראים על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, כדי להחליט על הקומפוזיציה שתעביר את המסר באופן הברור ביותר. הוא חושב כמו במאי, עורך, וכותב תסריט והכל במבט אחד דרך העדשה.
צילום בעידן הסמארטפון
פעם, צילום דרש ידע טכני והחלטות מודעות: איזו מהירות תריס תתאים לתמונה? מהו הצמצם האידיאלי כדי לבודד את האובייקט? היום, כל השאלות האלה נפתרות על ידי מכשיר קטן שנמצא בכיס שלנו. הסמארטפון הפך את הצילום לאינטואיטיבי, נגיש ומהיר, אבל האם הקלות הזו שינתה גם את מה שקורה בתוך המוח שלנו?
מחקרים בתחום מדעי המוח מראים כי ההבדל בין מצלמה מקצועית לסמארטפון אינו רק טכנולוגי,
אלא גם קוגניטיבי.
צילום מקצועי: עבודה יזומה ומעמיקה של המוח כאשר צלם מקצועי מכין את המצלמה, הוא מפעיל את הקורטקס הקדם-מצחי (Prefrontal Cortex), האזור האחראי על תכנון, קבלת החלטות ופתרון בעיות. התהליך הזה, המכונה "למידה מכוונת מטרה" (Goal-directed learning), דורש ריכוז גבוה ומאפשר יצירה מכוונת ומודעת. פרופסור דניאל קאהנמן, חתן פרס נובל, כינה את התהליך הזה "מערכת 2" – חשיבה איטית, מחושבת ומודעת.
צילום בסמארטפון: פעולה אינטואיטיבית ומבוססת זיכרון לעומת זאת, צילום בסמארטפון הוא בעיקרו "צילום פואטי". התהליך המורכב של בחירת הגדרות אוטומטיות מבוצע על ידי המעבד של המכשיר, מה שמשחרר את המוח שלנו מהצורך בפתרון בעיות טכני. מחקרים בתחום מדעי המוח החברתיים (Social Neuroscience) מראים כי שימוש במכשירים כאלה מפעיל בעיקר את המערכת הרגשית והחברתית של המוח. אנו מצלמים כדי לחלוק, לתעד רגע אישי, ליצור זיכרון חזותי מיידי. קאהנמן כינה את התהליך הזה "מערכת 1" – תהליך חשיבה מהיר, אינטואיטיבי ורגשי. [מקור: דניאל קאהנמן, "לחשוב מהר, לחשוב לאט"]
החיבור שמעל לטכנולוגיה
בסופו של דבר, בין אם אתם אוחזים במצלמה מקצועית או בסמארטפון, התמונה היא עדיין תוצר של אותה סימפוניה נוירולוגית שהופכת את המציאות ליצירה אמנותית. בשני המקרים, אתם מפעילים את המוח במלואו: בין אם זה דרך ידע טכני מורכב, ובין אם דרך חיבור רגשי ואינטואיטיבי לרגע. שתי הגישות הללו מוכיחות שכל לחיצה על כפתור היא הרבה יותר מפעולה מכנית פשוטה, היא הוכחה ניצחת ליכולת המדהימה של המוח שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם באים לצלם עצרו לרגע לחשוב: איזו מערכת במוח שלכם אתם מפעילים כרגע?
תגובות